מקור החיוב: כידוע המשפט העברי הטיל את חובת המזונות על הבעל כלפי האישה. יש מקרים בהם תיתכן חובת מזונות של אישה כלפי בעלה אולם זאת במקרים נדירים ורק במישור של דיני הצדקה ועל פי דיני קדימה ולא במישור החבויות הנוצרות עם הנישואין דווקא.
מהות החיוב משתנה ומושפע מ”סוג הבעל” :האם עובד במשרה מלאה, שעות נוספות, עבודה נוספת, מצבו הרפואי של הבעל, בעל מובטל, בעל המרצה עונש מאסר, בעל חסוי ועוד.
היקף החיוב של הבעל במזונות אשתו משתנה ומושפע ממספר גורמים ובהם: הצרכים הממוצעים על פי מנהג החברה והמקום שבו חיו בניה”ז, היקף הצרכים על פי מצבו הכלכלי של הבעל, היקף הצרכים שהיתה האישה רגילה להן בבית ורמת החיים להם הורגלה(“עולה עימו”) ועוד…
במקרה של מזונות אישה (ולא קטינים) אבות המזונות (מכלול הצרכים) הינם: ביגוד והנעלה, הוצאות עזרה וטיפול, הוצאות רפואיות, הוצאות רכב, הוצאות משפטיות, קוסמטיקה ותכשיטים, דמי כיס וחופשות, ספרות, תיקונים, טח´, כלכלה, הוצאות מדור והחזקתו ועוד..
ביטול חובת מזונות: המשפט העברי העמיד שורה של עילות ונסיבות שעם הוכחתן יפטר הבעל מחיובו, ולא תהא האישה זכאית לקבל מזונות. עיקר העילות : אישה המשתכרת, אישה שהפסיקה לעבוד, פירוד ממושך לאחר תק´ חיים משותפים קצרים, נישואין קצרים, אישה שזנתה, מעשה כיעור, עוברת על דת, אישה שהתייחדה עם גבר זר, אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית, חיוב בגירושין ועוד.