דיני המשפחה והמעמד האישי מטבעם נוגעים לכל אדם, ולפיכך פרישתם הינה בהיקף רחב ביותר והשפעתם הינה בתחומי חיים רבים.

המשרד עוסק במכלול ומתמחה במכלול החוקים וההלכות הדנים בנושאים הללו, תוך שימת דגש על המשמעויות הפרקטייות של נושאים אלו.

עילות גירושין:

עילות הגירושין הינן רבות ומגוונות וכוללות ובהם: אלימות, פירוד ממושך, מחלות, העדר חיי אישות, העלמויות, מרידות, עקרות, שימוש בסמים, הכשלה באיסור נידה, בגידה, מחלות נפש, מסוכנות, הימורים, חוסר סיכוילשלום-בית, אי קיום חובת הבעל כלפי האשה, פריצות, קידושין שלא כהוגן ועוד.

טענות מצד הבעל כלפי האשה: טענת מומים (ריח רע מהפה , ריח זיעה, קול עבה, מחלות שהוסתרו טרם הנישואין ועוד..) שהתה עמו 10 שנים ולא ילדה, עוברת עלדת משה, עוברת על דת יהודית, זנתה תחתיו, מעשי כיעור.

מנגד חובות הבעל כלפי האשה: מזונותיה, כסותה, עונתה, עיקר כתובתה, רפואתה, לפדותה אם נשבית, קבורתה, להיות ניזונת מנכסיו וישבת בביתו אחר מותו כלזמן אלמנותה.

המשרד מתמחה ומתמודד עם סוגיות אלו וכמו כן עם נושאים רבים נוספים במסגרתהדיונים בביה”ד הרבני כגון: מאבקי סמכויות, נישואין אזרחיים, צווי הגבלה, תנאים למתן גט, סרבנות גט, סדרי דין, כתובה, מזונות אשה, רכוש, קידושין, מזונות ילדים, ירושה וכיוצ”ב.

מזונות ילדים:

גובה דמי המזונות של קטין מהוריו נקבע בהתחשב במס´ גורמים רחב הרלוונטיים לעניין זה כגון : מקור החיוב (הנוגע לעניין זהות החייב במזונות), גיל הילדים – האם קטינים, או קטני קטינים, או מעל גיל 15 או מתחת, האם מעל גיל 18, מה עם תקופת השירות הצבאי או שירות לאומי, מה לגבי ילדבגיר הלומר בכיתות י”ג, י”ד וכיוצ”ב.

היקף החיוב בדמי המזונות משתנה גם ממשתנים כגון: צרכיו ההכרחיים של הקטין, התחשבות ברכוש ובפוטנציאל ההשתכרות של החייב במזונות ובמצבו של החייב, צורכי החייב, מס´ הילדים ועוד.

כמו כן יש להתחשב באבות המזונות : כלכלה, הלבשה והנעלה, חינוך, גני ילדים, צהרון, בתי ספר, חוגים, בריאות, קוסמטיקה, דמי טיפול, מדור, הוצאות החזקתהבית, הוצאות החזקת המדור, משכנתא, חגיגות בר מצווה/ בת מצווה וימי הולדת.

את דמי המזונות ניתן יהיה לשנות אולם יש להבדיל בין מזונות שנקבעו בהסכםאו בפסק דין, כמו גם יש להתחשב האם המדובר בתביעת קטין אשר יש בה שינוינסיבות מהותי (כגון : אינפלציה, קטין שבגר, הולדת ילד נוסף לאב, פגיעה בכושרהשתכרות של האם, מצבו הכלכלי של האב, מרדנות, שינוי בצרכי הקטין ועוד) אוכתביעה מקורית של הקטין.

גביית דמי המזונות ניתנת בכמה אופנים. הן באמצעות גבייה בלשכת ההוצאהלפועל (ובה יש להתחשב בהוראות הנורמטיביות וטענות פרעתי או גבייה באמצעותלשכת הביטוח הלאומי.

מזונות אשה:

מקור החיוב: כידוע המשפט העברי הטיל את חובת המזונות עלהבעל כלפי האשה. יש מקרים בהם תיתכן חובת מזונות של אשה כלפי בעלה אולםזאת במקרים נדירים ורק במישור של דיני הצדקה ועל פי דיני קדימה ולא במישור החבויותהנוצרות עם הנישואין דווקא.

מהות החיוב משתנה ומושפע מ”סוג הבעל” :האם עובד במשרה מלאה, שעות נוספות, עבודה נוספת, מצבו הרפואי של הבעל, בעל מובטל, בעל המרצה עונש מאסר, בעלחסוי ועוד.

היקף החיוב של הבעל במזונות אשתו משתנה ומושפע ממספר גורמים ובהם: הצרכיםהממוצעים על פי מנהג החברה והמקום שבו חיו בניה”ז, היקף הצרכים על פי מצבוהכלכלי של הבעל, היקף הצרכים שהיתה האשה רגילה להן בבית ורמת החיים להם הורגלה(“עולה עימו”) ועוד…

במקרה של מזונות אשה (ולא קטינים) אבות המזונות (מכלול הצרכים) הינם: ביגוד והנעלה, הוצאות עזרה וטיפול, הוצאות רפואיות, הוצאות רכב, הוצאותמשפטיות, קוסמטיקה ותכשיטים, דמי כיס וחופשות, ספרות, תיקונים, טח´, כלכלה, הוצאותמדור והחזקתו ועוד..

ביטול חובת מזונות: המשפט העברי העמיד שורה של עילות ונסיבות שעם הוכחתןיפטר הבעל מחיובו, ולא תהא האשה זכאית לקבל מזונות. עיקר העילות : אשההמשתכרת, אשה שהפסיקה לעבוד, פירוד ממושך לאחר תק´ חיים משותפים קצרים, נישואיןקצרים, אשה שזנתה, מעשה כיעור, עוברת על דת, אשה שהתייחדה עם גבר זר, אשהמורדת, אשה שעזבה את הבית, חיוב בגירושין ועוד.

הסכם גירושין / הסכם ממון:

בני זוג אשר נישואיהם עומדים להגיע לקיצםעומדת להן שתי אפשרויות להסדיר את ענייני הרכוש שביניהם: דרך אחת היא כמובן– פניה לביהמ”ש כדי לקבל הכרעה שיפוטית, והדרך השניה היא דרך עריכת הסכם – הסכם גירושין הכולל את ענייני הממון.

נסיון החיים מלמד כי התנאים שהושגו במסגרת הסכםף מקויימי על ידי הצדדיםבאופן טוב יותר מאשר תנאים הנכפים מכוחו של פס”ד.

הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון ובלבד שהנוטריוןנוכח שבני הזוג הניצבים לפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם אתמשמעותו ותוצאותיו.

בית המשפט מאשר הסכמי ממון רק לאחר שנוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמהחופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה, קבעהמחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון בין בני זוג, אלא אם כן משתכנעת ערכאהשיפוטית (ביהמ”ש לעניני משפחה או ביה”ד הרבני) שההסכם נעשה מתון רצון חופשי, ללאלחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר, ומהן תוצאותיו האפשריות שלחתימתם על אותו הסכם – ורק לאחר מתן אישור של ביהמ”ש – ניתן תוקף להסכם מסוג זה.

ביטול הסכם ממון:

הסיבות והנסיבות לפיהן ניתן יהיה להגיש בגינן תביעהלביטול הסכם: הפרת חובת תום הלב, פגמים בכריתת ההסכם, היעדר הבנה והסכמה, פגמים בתוכן ההסכם, הפרת ההסכם, הסכם מאוחר יותר, שינוי נסיבות מהותי, פגמים בהליךהשיפוטי ועוד.

פירוק שיתוף:

כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוקהשיתוף. שיקול הדעת של ביהמ”ש בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין/מיטלטלין הינו מצומצם מאוד. הזכות לבקשת פירוק נתונה לאחר השותפים כזכות מהותית.

פירוק השיתוף מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון מחליט ביהמ”ש אם לפרק אתהשיתוף, אם לאו. ובשלב השני מפקח ביהמ”ש על הליך הפירוק – מינוי כונסנכסים, מתן הוראות לכונס הנכסים, מינוי שמאי, אישור חוזה מכר וכיוצ”ב.

איזון משאבים / חלוקת רכוש:

בדרך כלל, עם פקיעת הנישואין, הדרש לערוךאיזון המשאבים של בניה”ז. השלבים נקבעו בחוק יחסי ממון, היינו – עורכים שומה שלנכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזם שווים. משווי הנכסים של כלבן זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו ולאחר מכן עורכים את האיזון– אם בעין ואם בכסף.

בעריכת האיזון יש לשים לב לנכסים כגון: נכסים בבעלות משותפת, נכסים שבוצעבהם פירוק שיתוף, נכסים שהתקבלו במתנה, נכסים שהתקבלו כתוצאה ממוות, נכסיםשאינם ברי איזון, חובות משותפים וחובות שאינם משותפים, (זכויות שלא גמלו זכויות סוציאליות וכדו´), המועד לעריכת האיזון, התחשבות במיסוי, נכסי מוניטין, נכסי קריירה ועוד.

היבטי מיסוי בפירוק נישואין:

פירוק שיתוף בנכסי בני זוג או איזוןהמשאבים של בנ זוג כתוצאה מגירושין, טומן בתוכו היבטי מס. תכנון שגוי עלול לגרורחיובי מס מיותרים.

כדי להמנע ככל שניתן ממיסוי מיותר יש להתחשב בהיבטים כגון – דיני השיתוףאל מול הסדר איזון המשאבים, התחשבות במיסוי רעיוני, רישום הבעלות של בןהזוג על המקרקעין, העברה אגב גירושין, העברה בין ידועים בציבור ועוד.

צווים זמניים:

במסגרת טיפול בענייני משפחה נדרש לשים לב לסוגיות הסעדיםהזמניים הנועדים כדי לשמור על המצב הקיים (מניעת הברחת נכסים בעיקר) וכן כדי למנוע שיבוש הליכי משפט , עיכובם או כדי לאפשר את ביצועם של החלטות ביהמ”שלעתיד, כגון: צווי עיקול (בנקים, מיטלטלין, רכבים, זכויות שונות) עיכוביציאה מן הארץ, צו השבת נכסים שהוברחו, גילוי מסמכים, צו למדור ספציפי/ייחודי, צוהרחקה, צווי מניעת הטרדה מאיימת, צו שימוש משותף ברכב, צווי מניעה או צוויעשה ועוד.

הוכחת אבהות:

המשרד מעניק ייעוץ וטיפול משפטי בכל ענייני תביעת אבהות. כידוע הדרכים להוכחת אבהות הנן בראיות רגילות או בראיות מומחים, בדיקות דםוהדרך הנפוצה ביותר בדיקת סיווג רקמות וד.נ.א. במסגרת הטיפול בתביעות אלו יש לשיםלב לאינטרס הקטין וטובתו, אינטרס הצדדים המעורבים, אינטרסים הלכתיים ואופןההכרעה מקום בו יש ניגוד בין אינטרסים השונים.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן