דיני המשפחה והמעמד האישי מטבעם נוגעים לכל אדם, ולפיכך פרישתם הינה בהיקף רחב ביותר והשפעתם הינה בתחומי חיים רבים.

המשרד עוסק במכלול ומתמחה במכלול החוקים וההלכות הדנים בנושאים הללו, תוך שימת דגש על המשמעויות הפרקטיות של נושאים אלו.

עילות גירושין:

עילות הגירושין הינן רבות ומגוונות וכוללות ובהם: אלימות, פירוד ממושך, מחלות, העדר חיי אישות, היעלמויות, מרידות, עקרות, שימוש בסמים, הכשלה באיסור נידה, בגידה, מחלות נפש, מסוכנות, הימורים, חוסר סיכוי לשלום-בית, אי קיום חובת הבעל כלפי האישה, פריצות, קידושין שלא כהוגן ועוד.

טענות מצד הבעל כלפי האישה: טענת מומים (ריח רע מהפה , ריח זיעה, קול עבה, מחלות שהוסתרו טרם הנישואין ועוד..) שהתה עמו 10 שנים ולא ילדה, עוברת עלדת משה, עוברת על דת יהודית, זנתה תחתיו, מעשי כיעור.

מנגד חובות הבעל כלפי האישה: מזונותיה, כסותה, עונתה, עיקר כתובתה, רפואתה, לפדותה אם נשבית, קבורתה, להיות ניזונת מנכסיו וישבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה.

המשרד מתמחה ומתמודד עם סוגיות אלו וכמו כן עם נושאים רבים נוספים במסגרת הדיונים בביה”ד הרבני כגון: מאבקי סמכויות, נישואין אזרחיים, צווי הגבלה, תנאים למתן גט, סרבנות גט, סדרי דין, כתובה, מזונות אישה, רכוש, קידושין, מזונות ילדים, ירושה וכיוצ”ב.

מזונות ילדים:

גובה דמי המזונות של קטין מהוריו נקבע בהתחשב במס´ גורמים רחב הרלוונטיים לעניין זה כגון : מקור החיוב (הנוגע לעניין זהות החייב במזונות), גיל הילדים – האם קטינים, או קטני קטינים, או מעל גיל 15 או מתחת, האם מעל גיל 18, מה עם תקופת השירות הצבאי או שירות לאומי, מה לגבי ילד בגיר הלומד בכיתות י”ג, י”ד וכיוצ”ב.

היקף החיוב בדמי המזונות משתנה גם ממשתנים כגון: צרכיו ההכרחיים של הקטין, התחשבות ברכוש ובפוטנציאל ההשתכרות של החייב במזונות ובמצבו של החייב, צורכי החייב, מס´ הילדים ועוד.

כמו כן יש להתחשב באבות המזונות : כלכלה, הלבשה והנעלה, חינוך, גני ילדים, צהרון, בתי ספר, חוגים, בריאות, קוסמטיקה, דמי טיפול, מדור, הוצאות החזקת הבית, הוצאות החזקת המדור, משכנתא, חגיגות בר מצווה/ בת מצווה וימי הולדת.

את דמי המזונות ניתן יהיה לשנות אולם יש להבדיל בין מזונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין, כמו גם יש להתחשב האם המדובר בתביעת קטין אשר יש בה שינוי נסיבות מהותי (כגון : אינפלציה, קטין שבגר, הולדת ילד נוסף לאב, פגיעה בכושר השתכרות של האם, מצבו הכלכלי של האב, מרדנות, שינוי בצרכי הקטין ועוד) או כת תביעה מקורית של הקטין.

גביית דמי המזונות ניתנת בכמה אופנים. הן באמצעות גבייה בלשכת ההוצאה לפועל (ובה יש להתחשב בהוראות הנורמטיביות וטענות פרעתי או גבייה באמצעות לשכת הביטוח הלאומי.

מזונות אישה:

מקור החיוב: כידוע המשפט העברי הטיל את חובת המזונות על הבעל כלפי האישה. יש מקרים בהם תיתכן חובת מזונות של אישה כלפי בעלה אולם זאת במקרים נדירים ורק במישור של דיני הצדקה ועל פי דיני קדימה ולא במישור החבויות הנוצרות עם הנישואין דווקא.

מהות החיוב משתנה ומושפע מ”סוג הבעל” :האם עובד במשרה מלאה, שעות נוספות, עבודה נוספת, מצבו הרפואי של הבעל, בעל מובטל, בעל המרצה עונש מאסר, בעל חסוי ועוד.

היקף החיוב של הבעל במזונות אשתו משתנה ומושפע ממספר גורמים ובהם: הצרכים הממוצעים על פי מנהג החברה והמקום שבו חיו בניה”ז, היקף הצרכים על פי מצבו הכלכלי של הבעל, היקף הצרכים שהיתה האישה רגילה להן בבית ורמת החיים להם הורגלה(“עולה עימו”) ועוד…

במקרה של מזונות אישה (ולא קטינים) אבות המזונות (מכלול הצרכים) הינם: ביגוד והנעלה, הוצאות עזרה וטיפול, הוצאות רפואיות, הוצאות רכב, הוצאות משפטיות, קוסמטיקה ותכשיטים, דמי כיס וחופשות, ספרות, תיקונים, טח´, כלכלה, הוצאות מדור והחזקתו ועוד..

ביטול חובת מזונות: המשפט העברי העמיד שורה של עילות ונסיבות שעם הוכחתן יפטר הבעל מחיובו, ולא תהא האישה זכאית לקבל מזונות. עיקר העילות : אישה המשתכרת, אישה שהפסיקה לעבוד, פירוד ממושך לאחר תק´ חיים משותפים קצרים, נישואין קצרים, אישה שזנתה, מעשה כיעור, עוברת על דת, אישה שהתייחדה עם גבר זר, אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית, חיוב בגירושין ועוד.

הסכם גירושין / הסכם ממון:

בני זוג אשר נישואיהם עומדים להגיע לקיצם עומדת להן שתי אפשרויות להסדיר את ענייני הרכוש שביניהם: דרך אחת היא כמובן– פניה לביהמ”ש כדי לקבל הכרעה שיפוטית, והדרך השנייה היא דרך עריכת הסכם – הסכם גירושין הכולל את ענייני הממון.

ניסיון החיים מלמד כי התנאים שהושגו במסגרת הסכם מקויימים על ידי הצדדים באופן טוב יותר מאשר תנאים הנכפים מכוחו של פס”ד.

הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים לפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

בית המשפט מאשר הסכמי ממון רק לאחר שנוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון בין בני זוג, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית (ביהמ”ש לענייני משפחה או ביה”ד הרבני) שההסכם נעשה מתון רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר, ומהן תוצאותיו האפשריות שלחתימתם על אותו הסכם – ורק לאחר מתן אישור של ביהמ”ש – ניתן תוקף להסכם מסוג זה.

ביטול הסכם ממון:

הסיבות והנסיבות לפיהן ניתן יהיה להגיש בגינן תביעה לביטול הסכם: הפרת חובת תום הלב, פגמים בכריתת ההסכם, היעדר הבנה והסכמה, פגמים בתוכן ההסכם, הפרת ההסכם, הסכם מאוחר יותר, שינוי נסיבות מהותי, פגמים בהליך השיפוטי ועוד.

פירוק שיתוף:

כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. שיקול הדעת של ביהמ”ש בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין/מיטלטלין הינו מצומצם מאוד. הזכות לבקשת פירוק נתונה לאחר השותפים כזכות מהותית.

פירוק השיתוף מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון מחליט ביהמ”ש אם לפרק את השיתוף, אם לאו. ובשלב השני מפקח ביהמ”ש על הליך הפירוק – מינוי כונס נכסים, מתן הוראות לכונס הנכסים, מינוי שמאי, אישור חוזה מכר וכיוצ”ב.

איזון משאבים / חלוקת רכוש:

בדרך כלל, עם פקיעת הנישואין, הדרש לערוך איזון המשאבים של בניה”ז. השלבים נקבעו בחוק יחסי ממון, היינו – עורכים שומה שלנכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שווים. משווי הנכסים של כלבן זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו ולאחר מכן עורכים את האיזון– אם בעין ואם בכסף.

בעריכת האיזון יש לשים לב לנכסים כגון: נכסים בבעלות משותפת, נכסים שבוצע בהם פירוק שיתוף, נכסים שהתקבלו במתנה, נכסים שהתקבלו כתוצאה ממוות, נכסים שאינם ברי איזון, חובות משותפים וחובות שאינם משותפים, (זכויות שלא גמלו זכויות סוציאליות וכדו´), המועד לעריכת האיזון, התחשבות במיסוי, נכסי מוניטין, נכסי קריירה ועוד.

היבטי מיסוי בפירוק נישואין:

פירוק שיתוף בנכסי בני זוג או איזון המשאבים של בני זוג כתוצאה מגירושין, טומן בתוכו היבטי מס. תכנון שגוי עלול לגרור חיובי מס מיותרים.

כדי להימנע ככל שניתן ממיסוי מיותר יש להתחשב בהיבטים כגון – דיני השיתוף אל מול הסדר איזון המשאבים, התחשבות במיסוי רעיוני, רישום הבעלות של בן הזוג על המקרקעין, העברה אגב גירושין, העברה בין ידועים בציבור ועוד.

צווים זמניים:

במסגרת טיפול בענייני משפחה נדרש לשים לב לסוגיות הסעדים הזמניים הנועדים כדי לשמור על המצב הקיים (מניעת הברחת נכסים בעיקר) וכן כדי למנוע שיבוש הליכי משפט , עיכובם או כדי לאפשר את ביצועם של החלטות ביהמ”ש לעתיד, כגון: צווי עיקול (בנקים, מיטלטלין, רכבים, זכויות שונות) עיכוב יציאה מן הארץ, צו השבת נכסים שהוברחו, גילוי מסמכים, צו למדור ספציפי/ייחודי, צו הרחקה, צווי מניעת הטרדה מאיימת, צו שימוש משותף ברכב, צווי מניעה או צווי עשה ועוד.

הוכחת אבהות:

המשרד מעניק ייעוץ וטיפול משפטי בכל ענייני תביעת אבהות. כידוע הדרכים להוכחת אבהות הנן בראיות רגילות או בראיות מומחים, בדיקות דם והדרך הנפוצה ביותר בדיקת סיווג רקמות וד.נ.א. במסגרת הטיפול בתביעות אלו יש לשים לב לאינטרס הקטין וטובתו, אינטרס הצדדים המעורבים, אינטרסים הלכתיים ואופן ההכרעה מקום בו יש ניגוד בין אינטרסים השונים.

מזונות קטין שלא עפ”י הדין האישי   (לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) 

בהתאם לדין האישי, ובהתאם להוראות החוק לתיקון דיני משפחה והפסיקה, ראה : ע”מ (מחוזי תל אביב-יפו) 1098/07 פלוני נ’ אלמוני, וכן תמ”ש (י-ם) 48014-07-12 ;‏ראשית, יבחנו  צרכי הקטינים, כולל הצרכים הכלליים באופן מלא לפי הצרכים שהורגלו להם. שנית, במנותק מהקביעה האמורה, יבחנו את השיעור היחסי בנטל המזונות, בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים. שלישית, תבחן  שיעור החזקתם של הקטינים תוך בחינת השתתפות של כ”א מההורים בקופה המשותפת.

לצורך המחשה : נניח שהיקף צרכי הקטינים עומד על 5,480 ₪  (לא כולל הוצאות חינוך, הוצאות רפואיות חריגות), ובהתאם למבחן ההכנסות הפנויות על האב היה לשאת ב- 75% ( 4,110 ₪ ) ועל האם היה לשאת ב- 25% ( 1,370 ₪ ). 

על פי מבחן ההכנסות הפנויות היה על האב לשאת ב- 4,110 ₪ (75%)  ועל האם היה לשאת ב – 1,370 ₪ (25%) בחודש.

בהתאם לשיעור ההחזקה בפועל נושא האב ב- 2192 ₪ (40%) בעוד האם נושאת ב- 3,288 ₪ (60%).

בהתאם לכך, במקרה זה, על האב לשלם לאם את ההפרש בסך 1,918 ₪ (4,110-2,192) לחודש כדמי מזונות.

בנוסף, יישאו שני ההורים בהתאם ליחס ההכנסות שלעיל,  75% לאב ו- 25% לאם, בהוצאות הרפואה והחינוך של הילדים לרבות גן, צהרון, חוגים וקייטנה בתק’ החופש הגדול וכו’.

מזונות ילדים (על פי ההלכה החדשה) בבית המשפט: 

בהליך בע”מ 919/15 התווה בית המשפט בית המשפט העליון הלכה חדשה לפיה חיוב המזונות יעשה תוך התחשבות ב: צרכי הקטינים,  יכולותיהם הכלכליות של ההורים, חלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים ביחס לקטינים. 

לצורך הערכת שיעור חיוב כל אחד מההורים, בית המשפט יעריך תחילה את צרכי הקטין : בעבר נהגה ההלכה הישנה צמצמה הפסיקה חיוב זה אך ורק על “צרכים הכרחיים” שהוערכו מעת לעת בין 1,150 ש”ח לקטין לחודש ל- 1,400 ש”ח  בעוד שמרגע שנפסקה ההלכה החדשה המחייבת את ההורים יחד לשאת במזונות הוערכו צרכיהם של הילדים ב 1600 ש”ח – 1900 ש”ח כסך מינימלי שאינו נדרש לראיה ולאחרונה הועמד צרכיו של קטין המתגורר ב- 2 בתים בסך מינימלי של 2,250 ש”ח לחודש. 

מכאן יש לקבוע את שיעור השתכרות ההורים: כאן יקבל ביהמ”ש העתקים של תלושי שכר, דוחות רווח והפסד ושאר האסמכתאות המעידות על השתכרות כל אחד מהוריו של הקטין מכל מקור שהוא,  ככל ותהיה מחלוקת אף יוכל ביהמ”ש למנות מומחה למתן חוות דעת בעניין כושר השתכרות של מי מהצדדים. 

נניח לצורך ההמחשה כי ביהמ”ש קבע כי כושר השתכרות האם עומד על 12,000 ש”ח וכושר השתכרות האב עומד על 18,000 ש”ח . אם כן עומד יחס ההכנסות בין הצדדים על 60% – 40%. 

מכאן ביהמ”ש יעבור לבחינת יחס זמני השהות. נניח לצורך הדוגמא כי זמני השהות במחזור של שבועיים הינם 6/8 קרי (60% , 40% במעוגל). 

אם כן, צרכי 2 קטינים הועמדו על 4,500 ש”ח , כיוון שהקטינים שוהים פרקי זמן כמעט שווים נושא האב במחצית מהסכום כשהם עמו.  בשל יחס ההכנסות על האב היה לשאת ב- 60% מסך ההוצאות (2700 ש”ח ) , אם כן על האב להעביר לידי האם את ההפרש בסך 450 ש”ח. 

בנוסף על כך יש לחשב את השתתפות האב ברכיב המדור תוך הפחתה של הזמן היחסי בהם הקטינים שוהים עמו וביחס ליחס ההכנסות. 

ולצורך המחשה נניח כי דמי שכירות עומדים על כ- 5,000 ש”ח לכל אחד. חלקן של הקטינים עומד על 40% קרי 2000 ש”ח . האב היה אמור לשלם ב- 60% לאור פערי ההכנסה (1200 ש”ח ) ובכך שהוא מלין את הילדים מחצית מהזמן הוא נושא ממילא ב- 1000 ש”ח ועליו להעביר  את היתרה בסך 200 ש”ח בלבד. 

בנוסף על כך, יקבע ביהמ”ש את האופן בו ישלמו ההורים את ההוצאות הרפואיות החריגות ואת הוצאות החינוך לרבות חוגים , שיעורים פרטיים וקייטנות.

היקף חיוב מזונות ילד עד גיל 6 : 

סע’ 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע :  “אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה”

בבע”מ 919/15 נפסק : “בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזנות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות…” 

אם כן, עד גיל 6 חובת האב לשאת במלוא הצרכים ההכרחיים של ילדו – צרכים הנעים בין 1600-1800 ש”ח לחודש ובנוסף על כך ישא האב גם בחלקו בהוצאות המדור של הקטין בשיעור של 30% (לילד אחד, 40% לשני ילדים, 50% לשלושה ילדים) , וכן  בהתאם ליחס ההכנסות ישאו ההורים בהוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות. 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן